רש"י על נדה י״ד ב:כ״ב

22 והא אח"כ קתני - דקתני במתני' ואח"כ מטמאה מעת לעת ואינה מטמאה כו' אלמא כששהתה יותר מכדי שתרד הוא דפליגי אבל בכדי שתרד טומאה אפילו לרבה וקשיא ברייתא דכדי שתושיט:

23 וזהו אח"כ - האי שיעורא דכדי שתרד זהו אח"כ שנחלקו בו ר"ע וחכמים: